שיתוף
צילום: מתוך פרויקט 'אהבה זה מורכב'

צילום: מתוך פרויקט 'אהבה זה מורכב'

איך מעצבים חיים טובים יותר?
חמישה פרויקטים מתוך תערוכת בוגרי תואר שני של בצלאל שהוצגה לאחרונה, אשר נוצרו מתוך המציאות המורכבת שבה אנו חיים ומציעים מענה לאתגרי התקופה

רות לוריא סגל

06.10.2024

אהבה זה מורכב, אדוה קרמר (מנחה: תומר ספיר)
הפרויקט של קרמר בוחן את האהבה בעידן הדיגיטלי דרך בינה מלאכותית, הן ככלי עזר והן כמושא מחקר, ומספק התבוננות על האופן שבו הטכנולוגיה תעצב בעתיד את אופן החוויה הרגשית שלנו. הפרויקט משלב שיחות עם בני זוג לשעבר וחברים קרובים לצד שיחות עם בינה מלאכותית, תוך ניתוח טקסטים ותכנים שנוצרו במערכות יחסים מן העבר ומההווה, ובוחן את הפער בין בינה מלאכותית לתובנה אנושית. בעבודתה מבקשת קרמר לאתגר תפיסות מסורתיות של מערכות יחסים ולבחון את תפקיד הטכנולוגיה בהבנת הרגש האנושי.

צילום: אדוה קרמר

צילום: אדוה קרמר


כסאות, עאסם עטון (מנחה: נטי שמיע)
בפרויקט הגמר, ביקש עטון לעודד חשיבה מחודשת על הקשר שלנו עם חפצים ועל הגבול שבין אדם לאובייקט. החפצים המוצגים אינם שלמים ובעצם לא מתקיימים ללא הגוף, ונוצרת תלות מוחלטת בין גוף לחומר. "אני ממיר את גופי ליחידה ציבורית-פרטית
באמצעות חיבור לכיסא, סמל המקבל משמעויות שונות על פי השימוש בו. אני בודק את הקשר האינטימי והנצלני שנוצר בין הישות החדשה (אדם-כיסא) והמשתמש". 'חפצי הכלאיים', טוען עטון, מחייבים מאמץ פיזי, המסמל את יכולתה של החברה האנושית להחזיק מעמד בתוך מערכת היחסים שנוצרה.

צילום: שאדן עבד אל עאל

צילום: שאדן עבד אל עאל


MatAI, נבו הימלהוך (מנחה: תומר ספיר)
הממשק שיצר הימלהוך מציע למשתמש לעצב מחדש חוויה אישית ולהשפיע על הדרך שבה הוא תופס אותה, באופן שיסייע לו להרגיש טוב יותר ברגע נתון. בתהליך אינטראקטיבי, המשתמש מעצב ומייצר את הנרטיב על בסיס חוויות מהעבר, בדגש על מה שנכון לו ומועיל לו באותו רגע. הרעיון מבוסס על האופן שבו אנו חווים זיכרון - זיכרון הוא דינמי, אוסף של חוויות שנקשרו יחדיו, ואילו תחושה של סיפוק מזיכרון קשורה לאופן שבו אנו חווים אותו בהווה. הפלטפורמה מעוררת במשתמש אסוציאציות רלוונטיות שמסייעות לו לראות את הזיכרונות באור חיובי יותר, ובכך מייצרת תחושת ביטחון ושליטה בנרטיב.

צילום: מתוך פרויקט MatAI

צילום: מתוך פרויקט MatAI


בית מחוץ לבית, שרון אדר (מנחה: רועי ביגר)
לאחר שקהילות שלמות נעקרו מביתן אל העיר, בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, עלתה השאלה כיצד ניתן לגשר על המתח שבין הצורך בגבולות פיזיים המספקים תחושת ביטחון וזהות קהילתית לבין פרקטיקות של תכנון עירוני הדוגל בפתיחות מרחבית. במחקר שערכה אדר, היא ביקשה לבחון את תפקידן של גדרות ועיצובן כמרחב מתווך קהילתי, המחזק חוסן ותחושת שייכות. מתוך המחקר גיבשה אדר גישה תכנונית חדשה לעיצוב גבולות קהילתיים גמישים, תחת השם Shell City. הגישה מבוססת על פרוטוקול תכנון וממשקים פיזיים ודיגיטליים המחברים בין גורמי תכנון וקהילה, במטרה לשפר את ההתמודדות עם אתגרים הנובעים משינויים, כמו הגירה או התחדשות עירונית.

צילום: מתוך פרויקט 'בית מחוץ לבית'

צילום: מתוך פרויקט 'בית מחוץ לבית'


צילום: מתוך פרויקט 'בית מחוץ לבית'

צילום: מתוך פרויקט 'בית מחוץ לבית'


חקלאי גבול, יובל אלעזרי (מנחה: תומר ספיר)
כבת למשפחת חקלאים המתגוררים בסמוך לגבול, נחשפה אלעזרי בשנה החולפת לקושי של חקלאים הנדרשים להתרחק משדותיהם, וביקשה לייצר מענה שמספק תחושת ביטחון ושליטה לאותם חקלאים באמצעות מערכת טכנולוגית הממוקמת בשדה וממשק בינה מלאכותית שמתחבר אליה. היא תכננה רכיב טכנולוגי כדורי המוסווה כירק שמונח בשדה במקומות שונים ומכיל חיישנים ומצלמה, וממשק AI שמתחבר לאותם כדורים ואוסף נתונים מהמקום - תנאי סביבה, תנועות חריגות, מחלות, מזיקים ושינויים בצמח. כך החקלאי מקבל תמונה רחבה ומדויקת ואף המלצות לפעולות, מה שמספק לו תחושת שליטה, ביטחון ונגישות.

צילום: מתוך פרויקט 'חקלאי גבול'

צילום: מתוך פרויקט 'חקלאי גבול'

עוד כתבות

איור: Shutterstock
מגיש הטלוויזיה שהפך לסמל של תעשיית הפייק ניוז
אילן קפרוב
צילום: Shutterstock
היכרויות, תזכורת לנטילת תרופות ועוד אפליקציות לגיל השלישי
מור פלד
צילום: Shutterstock
כך נולדה ומתה מדינת הרווחה בישראל ולמה זו שגיאה כלכלית
יונתן שם-אור
מיזם הצלת המזון הראשון והגדול בישראל / צילום: יח''צ שופרסל

מקודם

"החזון שלנו: לצמצם השפעה הסביבתית ולתרום לביטחון תזונתי"

© כל הזכויות שמורות לגלובס