שיתוף
היכן שנולדים רעיונות. גבע בסטודיו / צילום: אלעד שריג

היכן שנולדים רעיונות. גבע בסטודיו / צילום: אלעד שריג

תחנות השראה - עם האומן ציבי גבע
ציבי גבע, יליד קיבוץ עין שמר, אומן, צייר, נשוי ואב לשלושה ומתגורר בתל אביב - מציג בימים אלה את תערוכת 'שפה אחרת' במוזיאון לאומנות פתח תקווה

אורלי גנוסר

22.06.2023

1. הפינה האהובה
הפינה האהובה עליי היא הסטודיו שלי, שהוא מרחב פרטי ואינטימי. כל דבר שאני עושה במרחב שהוא שלי הוא נעים עבורי ומתרחב, החל משתיית קפה ובהייה בשמיים ועד עבודה על ציור חדש או שוטטות במחשב. סטודיו בתפיסתי הוא לא רק מפעל לייצור עבודות, אלא ממש בית, במובן זה שהוא מקום שמכיל הכול: ספרים, מוזיקה, קפה, מרחבי עבודה והתבוננות, מפגש ושיחה עם אנשים. וגם מנוחה. כל המרכיבים האלה הופכים מקום לסביבה לשהות בה שעות רבות, שבתוכה יכולים להיוולד רעיונות, יכולה להתבצע חשיבה, סוג של משק אוטרקי. אני נמצא בסטודיו מרבית היום והוא מספק לי את כל מה שאני זקוק לו במובנים רבים, לא רק הפיזי בעבודת הציור אלא הרבה מעבר לזה.

ציבי גבע / צילום: אלעד שריג

ציבי גבע / צילום: אלעד שריג

2. ספר
'הלב הוא קטמנדו' של יואל הופמן (הוצאת כתר) - זהו אחד משורה של ספרים שחיבר יואל הופמן ושקראתי את כולם. בעיניי הכתיבה שלו היא יהלום מזוקק של רעיונות וחשיבה מורכבת ופואטית ברמות בלתי מצויות. הרקע שלו כחוקר של זן בודהיזם ושל שירת היקו יפנית ניכר בכתיבה הפרוזאית, המורכבת מקטעים קצרים, חידתיים ובעלי יופי מדהים. אני לא מכיר בספרות העברית סופר שיודע להניח כך מילה ליד מילה, וליצור צירופים שהם כמו צלצול פעמון והם יפים להפליא וגם מעוררי השראה. את ההשראה שלי אני מקבל מהרבה דברים, והיא מגיעה מספרות ומוזיקה, מכל כיוון וכל מפגש עם החוץ והחיים הממשיים; אפילו חפץ נטוש שאני מוצא ברחוב ולוקח לסטודיו, פורט באופן מסוים על איזו ממברנה פנימית בתוכי ואומר לי משהו, ולזה ואפשר לקרוא השראה. לעיתים אני חי עם הדברים האלה, מאזין, רואה או מקיים אתם איזה דיאלוג דומם, ולעתים אני עושה איתם פעולות והם הופכים לעבודת אומנות. מבחינתי ספרות ושירה הם חלק מרכזי בעולם שלי. אני קורא שנים דברים שונים שמזינים את המחסן התודעתי שלי שממנו נובע הכול.

האיגלו של מריו מרץ, מתוך הביאנלנה של ונציה ב־2015 / צילום: Giovanni Sighele, CC BY 2.0

האיגלו של מריו מרץ, מתוך הביאנלנה של ונציה ב־2015 / צילום: Giovanni Sighele, CC BY 2.0

3. אומן
מריו מרץ, אומן איטלקי שהיה חלק מקבוצת ה'ארטה פוברה', ושעבודתו השפיעה עליי מאוד בתחילת דרכי. כשהייתי סטודנט ראיתי עבודות שעשה ועקבתי אחריו. מאוחר יותר,
בדרך מקרה, הוא הגיע לארץ וביקר בסטודיו שלי שהיה אז בקיבוץ. הייתי צעיר בתחילת דרכי והביקור שלו היה אירוע מרעיש מבחינתי. מאוחר יותר נפגשנו שוב באיטליה, בפתיחה של תערוכה רטרוספקטיבית שלו. החיבור בעבודות שלו, עבודות האיגלו ואחרות
למשל, החיבורים בין חומרים כמו זכוכית ומתכת, לבין אלמנטים מהטבע: ענפים, חבילות קש, אדמה וכדומה, הוא ייחודי והיה עבורי בשנותיי הראשונות שבהן פעלתי כאומן השראה ומוקד להזדהות.

ציבי גבע, 'בלאטה' (1989) / צילום: אלעד שריג

ציבי גבע, 'בלאטה' (1989) / צילום: אלעד שריג

4. ציטוט
"עבורי זה הכלל העליון בציור: ההתכוונות שבה משהו נעשה, המהירות שבה משהו נעשה, האינטנסיביות שבה משהו נעשה". את המשפט הזה אמר לוק טוימנס, צייר בלגי מהחשובים באירופה. המילים הללו מתארות בצורה מדויקת מחשבות שיש לי לגבי העשייה הציורית בשנים האחרונות. הוא נוגע פה בדבר שעבורי הוא אקוטי והגעתי אליו בדרכי העצמאית. זה משהו שקשור לאופן שבו התודעה שלך משתחררת, האופן שבו הבהירות והאינטנסיביות של העשייה עוזרות לך להשתחרר ממניירות, הרגלים, דפוסי פעולה מקובלים ולהמציא מצבים חדשים, מפתיעים ורעננים.

5. נקודת מפנה
הציור הראשון שלי 'בלאטה', שיצרתי ב-1989, בסטודיו שהיה לי במקלט בהדר יוסף. זו עבודה שקרתה במקרה תוך כדי מחשבות על המילה 'בלאטה', שהיא גם אריח וגם שם של מחנה פליטים ידוע בגדה המערבית. המקרה הזה חשוב ומסמן עבורי מעבר עקרוני ומהותי בעבודה שלי, מכיוון שזה היה הציור המופשט הראשון שציירתי; מופשט שבעצם
מתייחס לאובייקט ספציפי בעולם, אבל גם מופשט שהמשמעות הפוליטי שלו או המשמעות הארכיטקטונית שלו - לא קיימת לגבי צופה שאינו מכיר את ההקשר ואת המציאות בסביבה שלנו. אני זוכר שכשציירתי את הבלאטה הראשונה, שאחריה באו עוד מאות נוספות, הייתי במעין שוק והתבוננתי בציור כחודש ימים לפני שהמשכתי הלאה. זה היה רגע של מפנה שהולך איתי עד היום.

עוד כתבות

"איך נגיע לצפון בשבת": לחיות בישראל בלי מכונית
עמית סלונים
צילום: Shutterstock, Brian A Jackson
תחייתה של העיתונות: הסיפור המשמח של הניו יורק טיימס
יונתן שם-אור
צילום: Shutterstock

מקודם

רווחה ומשמעות לעובד: עמותת אנוש מסייעת להעסקת מתמודדי נפש
פרויקט NEO הבית בקאנטרי, בית שמש / הדמיה: Evolve Media

מקודם

"לא האמינו שנצליח": פינוי בינוי רחב היקף בבית שמש יצא לדרך
יובל גמליאל

© כל הזכויות שמורות לגלובס