שיתוף
'ואלקירי מיס דיור' / צילום: Lionel Balteiro עבור Atelier Joana Vasconcelos

'ואלקירי מיס דיור' / צילום: Lionel Balteiro עבור Atelier Joana Vasconcelos

נשף המסכות של ושקונסלוש
האומנית הפורטוגלית ג'ואנה ושקונסלוש היא אומנית קונספטואלית העוסקת בהנגשתם של רעיונית ועמדות חברתיות באמצעות מיצגי ענק צבעוניים, שכבר הפכו לאטרקציה בעולם • בקרוב, כך נראה, יצליחו בכל העולם גם לגלגל את שמה על הלשון

שלומית אורן

28.03.2023

חושך. שורות של נורות לד קטנות נדלקות, מסמנות את קווי המתאר של מה שנראה במבט ראשון כמו יצור כביר מהחלל החיצון. לאט לאט החלל מואר וה'יצור' מתגלה כיצירה צבעונית ומורכבת של בדים, רקמה, פייטים וחרוזים שממלאת את החלל. במרכז החלל פקעת גדולה השולחת זרועות במרחב, מהן תלויות טיפות ענק בגוונים ומרקמים שונים. לפתע מופיעות דוגמניות הצועדות בסך בין הפקעות והזרועות. זוהי תצוגת הסתיו-חורף 2023-2024 של בית האופנה דיור, המוצגת בגני הטולרי בפאריס במסגרת שבוע האופנה.

היצירה המונומנטאלית הזו, שחובקת את כל חלל התצוגה, שבו פוסעות הדוגמניות ויושבים הצופים, היא של האומנית הפורטוגלית ג'ואנה ושקונסלוש (Joana Vasconcelos). היא נפרשת לאורך 24 מטרים, ברוחב 21 מטרים ובגובה שבעה מטרים כמעט. זוהי יצירה שמייצרת שכרון חושים, ואכן הקהל בתצוגה של דיור נלהב ממנה לא פחות מהבגדים. ושקונסלוש קוראת ליצירה 'ואלקירי מיס דיור', והיא חלק מסדרה מתמשכת של יצירות תלויות מקום (site specific). את הסדרה היא יוצרת בעקבות נשים משמעותיות פורצות דרך תחת הכותרת 'ואלקירי', כשם האלות הנורדיות שליוו את הלוחמים לוואלהלה. ההשראה במקרה זה היא קתרין דיור, אחותו של כריסטיאן דיור, מייסד בית האופנה. קתרין הייתה אישה עצמאית ונמרצת ובתקופת מלחמת העולם השנייה הצטרפה למחתרת הצרפתית, הרזיסטאנס, ואף נאסרה במחנה ריכוז על ידי הכובש הנאצי. אחרי המלחמה התמסרה לאהבתה הגדולה ביותר: פרחים, והיוותה השראה לאחיה, שעליה ביסס את 'מיס דיור'.

ג'ואנה ושקונסלוש / צילום: Arlindo Camacho

ג'ואנה ושקונסלוש / צילום: Arlindo Camacho

לטובת הפרויקט קיבלו ושקונסלוש והצוות שלה מדיור 20 סוגי בדים ושישה חודשים לעבודה. התוצאה היא יצירה עצומה ששוקלת מעל טון, אולם נראית קלילה, דינמית ומלאת חיים. בריאיון לווג אמרה ושקונסלוש: "אופנה היא חלק חשוב מהחיים שלי, שיתוף הפעולה הזה עם דיור הוא הגשמת חלום. פיתחתי את המיצב הזה לא רק כדי לשלב את הבדים, אלא גם כדי למלא את החלל, תוך אינטראקציה עם הדוגמניות והציבור. אינטראקציה זו מעניקה משמעות לפרויקט כולו, בוחנת את מערכת היחסים המשולשת בין פיסול מונומנטאלי, גופים אנושיים ולבוש מעוצב, כמעט כמו סוג של ריקוד פיסולי. יצירת חיבור בין שני עולמות - אומנות חזותית ואופנה - המשתלבים בממד חדש, מגולמת כעת על ידי 'ואלקירי מיס דיור".

ושקונסלוש, ילידת 1971, היא אומנית פעילה כבר שלושה עשורים ומזוהה במיוחד עם מיצבי הענק המרשימים שלה, שיש בהם לרוב קורטוב הומור. זוהי לא הפעם הראשונה שהיא משתפת פעולה עם המותג דיור: ב-2013 יצרה פסל גדול עשוי 1,650 בקבוקי בושם של המותג שהוצגו בגראנד פאלה ובמקומות אחרים בעולם. ב-2019 הוזמנה לתת אינטרפרטציה לתיק ליידי דיור בשילוב נורות לד. הפעם, היא מציינת, ההזמנה של מריה גראציה קירי, המעצבת הראשית של דיור והאישה הראשונה בתפקיד זה, היא בעלת ערך משמעותי יותר עבורה, משום שקירי דוגלת בערכים פמיניסטיים וכן רואה חשיבות בשימור
האומנויות המסורתיות והעבודה הידנית, הקרובות מאוד לליבה של ושקונסלוש.

עבודתה של ושקונסלוש עוסקת רבות בנשיות ופניה הרבות במאה ה-21. בתערוכת
היחיד הנרחבת שלה במוזיאון הגוגנהיים בבילבאו ב-2018, היצירה המרכזית הייתה מסכת ענק, בסגנון נשף המסכות של ונציה, כולה עשויה ממראות - יצירה שמדברת על האופן שבו נשים מסתירות את פנימיותן ומשקפות לסביבה את מה שהיא רוצה לראות, ובכך קוראת לנשים להתנגד ולהוריד את המסכות. פסל אחר של זוג נעלי סטילטו, עשוי כולו מסירים ומכסי סירים, משקף את שני הקצוות המיוחסים לנשים - הזנה מצד אחד ופיתוי מצד שני, ועדיף שאלו יתגלמו באישה אחת. ושקונסלוש הופכת את התפיסה הזו על פיה עם הרבה הומור. זו הייתה התערוכה השלישית הכי פופולארית בהיסטוריה של המוזיאון והיא הצטיינה גם באופן שהשתלבה עם הארכיטקטורה המרהיבה של המבנה, שתוכנן על ידי אדריכל העל פרנק גרי.

'מרילין' מתוך תערוכת I'll Be Your Miror, 2018 במוזיאון גוגנהיים בילבאו / צילום: Luís Vasconcelos באדיבות Atelier Joana Vasconcelos

'מרילין' מתוך תערוכת I'll Be Your Miror, 2018 במוזיאון גוגנהיים בילבאו / צילום: Luís Vasconcelos באדיבות Atelier Joana Vasconcelos

הקריירה הבין-לאומית של ושקונסלוש הושקה ב-2005, כאשר הציגה בתערוכה המרכזית של הביאנלה בוונציה את העבודה 'הכלה' (The Bride), שהייתה עשויה מעשרות אלפי טמפונים. שמונה שנים מאוחר יותר ייצגה ושקונסלוש את מדינתה, פורטוגל, בביאנלה בוונציה עם ביתן צף שקיבל תשומת לב רבה. היא המשיכה לשבור תקרות זכוכית כאשר הייתה לאומנית הצעירה ביותר שהוזמנה להציג בארמון וורסאי בצרפת, בתערוכה ששילבה ישן וחדש, צבעים וחומרים, וביקרו בה מספר שיא של מיליון ו-600 אלף איש. אפילו לישראל הגיעה ושקונסלוש ב-2013 והציגה במוזיאון תל אביב את 'לוזיטנה', גם
היא מסדרת הוואלקיריות. האוצרת הראשית של המוזיאון דאז, סוזן לנדאו, הזמינה אותה
ליצור עבודה תלוית מקום עבור מפל האור המחבר בין המפלסים של המבנה החדש במוזיאון. ושקונסלוש בחרה ליצור ואלקיריה, שכן הוואלקיריות הנורדיות היו שומרות על הלוחמים מעל שדה הקרב, וכך היצירה ריחפה בין המפלסים ושלחה זרועות הקושרות בין החלקים השונים. שם היצירה מתקשר דווקא למקורות של ושקונסלוש עצמה - הלוזיטנה היא בת לעם הלוזיטני שחי בתקופה הרומאית בצפון חצי האי האיברי ונחשב באופן סימבולי למקור האומה הפורטוגזית.

בהמשך שכללה ושקונסלוש את סדרת הוואלקיריות והחליטה להקדיש כל יצירה לאישה ספציפית שנתנה לה השראה: במוזיאון לאומנות בבוסטון MassArt חלקה כבוד לממבט פרימן (Mumbet Freeman), שפחה שתבעה את חירותה ממדינת מסצ'וסטס וזכתה; בבילבאו הקדישה עבודה לאגריה (Egeria),  צליינית מחצי האי האיברי שביקרה במאה הרביעית לספירה בארץ ישראל ובארצות נוספות במזרח התיכון ותיעדה את מסעה בכתובים. ושקונסלוש מתייחסת אליה כתיירת העצמאית הראשונה. קתרין דיור היא החוליה הכי עדכנית בשרשרת, אולם ככל הנראה לא האחרונה.

ושקונסלוש רואה את עצמה קודם כל כאומנית מושגית שעוסקת ברעיונות והנגשתם לקהל באמצעים ויזואליים. היא משתמשת בטכניקות השאולות ממסורות הפופ והריאליזם, כמו הגדלת חפצים וניתוקם מההקשר המקורי, כדי לייצר תגובה אצל הצופים. המחויבות שלה למלאכות המסורתיות, העיסוק בטקסטיל, תפירה, רקמה וכיוצא באלה מאפשר לה
חיבור להיסטוריה ולמקורות שלה ומייצר עבודות נגישות, שניתן לגעת בהן ולחוש את המרקם שלהן. עבודותיה גדולות, לא מתנצלות ומשתמשות בסממנים וטכניקות המיוחסים לנשים כדי להביע את דעתה בעולם משתנה.

עוד כתבות

פרופ' שלי לוי־צדק / צילום: צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
6 חידושים ישראליים שיהפכו את העולם למקום טוב יותר
גלעד פדבה
צילום: Shutterstock

מקודם

למקסם את החיסכון: איך לתכנן כלכלית את הגיל השלישי?
המרכז הרפואי קפלן / צילום: גלעד שעבני שופן

מקודם

להפוך רעיון רפואי לפרקטי: במרכז "ARIK" משקיעים בפיתוח פטנטים
מאיה בניטה
מסיימי קורס דיגיטל לאזרחים ותיקים בקרית עקרון / צילום: באדיבות בנק הפועלים

מקודם

האקלים הכלכלי משתנה - זה הזמן לייצר "הכלה פיננסית" בציבור

© כל הזכויות שמורות לגלובס