שיתוף
צילום: Shutterstock

צילום: Shutterstock

חבל על הזמן
כשמשך תהליך הרישוי והיתרי הבנייה ארוך מזמן התכנון והבנייה, על המדינה להחליט מה חשוב לה יותר: היצע דירות או בירוקרטיה

אורי הלוי

27.03.2023

הבה נדמה לרגע את מערכת היתרי הבנייה בישראל הידועה בשמה המטעה 'רישוי זמין', לרכב משפחתי - רק שבמקום ארבעה גלגלים, לרכב הזה יש שמונה גלגלים והגלגל החמישי הוא קרש עץ מרובע. עכשיו דמיינו איך המכונית הזאת נוסעת ומתי היא תגיע ליעדה. כנראה שזה ייקח שנים! ושנים זה אכן הזמן שלוקח להוציא היתר בנייה במדינת ישראל. נתון נוסף: זמן הרישוי הפך להיות ארוך יותר מזמן התכנון והבנייה.

הגורם להליך הקפקאי שנקרא 'רישוי זמין' הוא חוסר האמון של המערכת המוניציפאלית ביזמים ובאדריכלים, ולחוסר האמון הזה ישנה השפעה ישירה על מחירי הדיור. וזו הסיבה: נניח שיזם זכה במכרז של מנהל מקרקעי ישראל למגרש עם זכויות בנייה עבור הקמת בניין סטנדרטי המכיל 50 דירות. היזם ימנף לפחות 70% מהכסף במימון בנקאי עם ריבית תופחת, המגולמת באופן ישיר למחיר הדירה. ולפתע נוספו להן בין שנתיים לשלוש שנים לזמן הוצאת היתר בנייה. והרי, עד שאין היתר בנייה לא ניתן למכור דירות, אלא רק במכירה מוקדמת (פריסייל), שתרומתה התזרימית שולית. והריבית? אין לה עצור, לה יש חיים משל עצמה ומי שיספוג אותה בסופו של דבר יהיה הצרכן. כך המדינה יוצרת בעצמה מערך כפול של אי־ודאות, כשהוודאות היחידה היא עליית מחירים.

מדוע, אם כך, תהליך הרישוי לוקח זמן רב כל כך? האמת היא שאני, כותב הטור הזה, באמת לא יודע. הבסיס לתכנון האדריכלי הוא תוכנית בניין עיר (תב״ע), אלא שבמדינתנו המופלאה יש שלל המצאות ייחודיות הכלולות בחוק התכנון והבנייה, למשל 'הקלות', כלומר הקלות בדרישות החוק. דומה הדבר לחוק שאוסר על גניבה, פרט לימי ראשון בין
השעות 14:00 ל-16:00.

אחד הגורמים העיקריים להימשכות תהליך הרישוי הוא הדרישה המקדמית של הרשות המקומית לתכנון מפורט ומדוקדק של הבניין עד לרזולוציית משקוף הדלת, דבר שאין לו אח ורע בעולם. וישנם כאמור עוד כל מיני המצאות מוזרות שהאדריכלים צריכים להתמודד איתן, כמו הפרדה בין שני סוגי שטחים בבניין (שטחים 'עיקריים' ושטחי 'שירות'). והנה חולפות להן שנתיים עד לקבלת היתר בנייה, בעוד שעבור אותו בניין בדיוק באירופה או בצפון אמריקה היתר הבנייה היה ניתן תוך חודשים ספורים בלבד.

יש דרך להוריד מהכביש את המכונית המשונה הזו ולצמצם באופן דרסטי את פרק זמן היתרי הבנייה. התוכנית פשוטה וכוללת ארבעה תנאים: 1. התכנון האדריכלי יהיה רק בהתאם ובהלימה לתב״ע החלה על המגרש. 2. היתר בנייה יינתן לאחר בדיקת תכנון עקרוני התואם את הנחיות התב״ע. 3. הרשות תעמיד לטובת המתכננים והיזמים רשימת דרישות מפורטת הכוללת הנחיות ותקנות לתכנון ועיצוב, אשר תיבדקנה כתנאי לאכלוס
הבניין ולא כתנאי לקבלת היתר עבורו. 4. האדריכלים, היזמים, קבלני הביצוע ומנהלי הפרויקט יחתמו על טופס ההנחיות של הרשות ויהיו מחויבים לתכנן, לבנות ולשווק את הדירות בהתאם לאותן הנחיות. ההליך של העירייה ושל משרדי הממשלה השונים הבודקים את הבניין לפני אכלוס יהיה קפדני, כדי לוודא שאכן מומשו כל אותן הנחיות.

בבסיסה של תוכנית זו האמון ההדדי של הרשות, המתכננים, היזמים והקבלנים שאכן הם יבצעו את כל ההנחיות בפועל. הנקודות הפשוטות האלה יהפכו את אותה מכונית מרובת גלגלים למכונית ספורט עם ארבעה גלגלים, ואולי אפילו גג פתוח.

צריך להגיד, ישנם יתרונות לבקרה המוגברת של הרשות על הליך התכנון, אם כי אני סבור שאירוע בסדר גודל כמו שהיה בטורקיה לא יקרה בישראל. יש כאן אדריכלים ומהנדסים מצוינים וגם תקנות חשובות, אך בהינתן שאנו מסבים את מערכת הרישוי למערכת המבוססת על איכות ואמון, לא נראה כל שִנמוּך באיכות הבניין, אלא פשוט נקבל דירה זולה יותר ומהר יותר.

*אדריכל אורי הלוי, פרופ' אורח בטכניון ושותף בכיר במשרד 'אורבך הלוי אדריכלים'.

עוד כתבות

צילום: קבוצת גורדון תיירות

מקודם

שייט נהרות במצרים ועוד יעדים ייחודיים לבני הגיל השלישי
רועי צור
מסיימי קורס דיגיטל לאזרחים ותיקים בקרית עקרון / צילום: באדיבות בנק הפועלים

מקודם

האקלים הכלכלי משתנה - זה הזמן לייצר "הכלה פיננסית" בציבור
מאריכים ימים בזכות הקהילה. בני ברק / צילום: מיכל רביבו
עתידות: בקרוב נשבש את המוות - הטרנדים שישנו את עולם הרפואה
רון קסלר
המערכת של קת'וורקס שפותחה במכון הצינתורים בבילינסון ונמצאת בשימוש ברחבי העולם. פרופ' קורנובסקי ופרופ' פרל בצנתור / צילום: דוברות בילינסון

מקודם

מהם הפיתוחים פורצי הדרך בתחום הצנתורים, המסתמים ואי ספיקת לב?

© כל הזכויות שמורות לגלובס