המעצב הבין-לאומי לזארו רוזה ויולן נתבקש לייצר מתחם אירוח המאפשר למבקרים לעבוד, לבלות, להיפגש, לבלות, לסעוד ואפילו להירגע. התוצאה היא The George, מלון שבו כל פרט מעוצב וכל החושים מצטרפים לחגיגה
בגדה הצפונית של רחוב טל ישראל בתל אביב, ניצב מבנה יחיד. מסביבו יהום הסער, מגרשים ריקים ושטחי תפעול לעבודות ברחוב המסגר. המבנה - קובייה לבנה עם מחרוזת חלונות, שמעליה מתרומם מגדל גבוה, מוקף טבעות אמורפיות לבנות וא-סימטריות. זהו משכנו של The George, מצד אחד קרוב למרכז העיר החדש, נושק למגדלים המתחדשים של יצחק שדה ולפארק יפהפה המשתרע בתווך, ומצד שני משקיף, נוגע לא נוגע, בתל אביב של מטה, מוסכים, תעשייה והמולה. כשנכנסים בשעריו מרגישים באחת מחוץ לזמן, ברוכים הבאים לקפסולה המביאה את תל אביב הכי מרוכזת שיש על מיציה, טעמיה והווייתה, מצומצמת, מסוננת ומתובלת בדיוק כפי שהיא אוהבת.
צריך הרבה חזון, מעוף ודמיון כדי ליצוק איכויות לא שגרתיות עד מפתיעות במלון חדש, מבוסס לייף סטייל, המנסה לפרוץ את גבולות המוכר והידוע אל המעבר ולהמציא מרחב אירוח חדשני. כחודשיים אחרי ניתן לומר שהניסוי החברתי הגשים את עצמו בהצלחה, לא מעט בזכות העיצוב שתופס מקום של כבוד. The George הוא מרחב אירוח ובו מלון, שמטרתו, על פי השפה החדשה, לארח מקומיים ומקומיים זמניים, רוצים לומר תיירים. בסיס האירוח האנושי נשען גם על מועדון חברים משל היה זה קאנטרי קלאב, מיקרוקוסמוס של תושבי תל אביב והפזורה, המתמזגים באינטראקציה המקומית כמו דלת מסתובבת שלא נחה וסופגים חוויה הוליסטית שפותחה עבור The George, הנשענת על שבעה ערוצים: Live, Work, Meet, Celebrate, Dine, Stay and Relax. כל ערוץ מבוסס על צורכי האורחים/חברים ומחבר אותם למתרחש בעיר בהיבט הקצבי, התרבותי, הקולינרי, האומנותי ועוד. התוצאה היא פורמט המקיף ציר תל אביביות מרכזי.
איור על קרמיקה, לזארו רוזה ויולן / צילום: עמית גירון
המלון משתרע על פני 14 קומות ובו 170 חדרים ושבעת הערוצים משודרים בחלליהם המעוצבים. Dine, למשל, מבוסס על ארבע תחנות קולינריות: חנות משק מבית עפאים
שתיפתח בקרוב וכך גם 'הפרדס', מסעדת שף בניצוחו של ברק אהרוני שתיפתח לכלל הציבור. בקומה השנייה שולטת 'הלופט', מסעדת המלון המרכזית, שלה תקרה גבוהה המעניקה תחושת אווריריות. שולחנות וכסאות בשלל גדלים וגוונים רכים ירקרקים פזורים בחלל לצד אדניות צמחים חינניות. אור טבעי רך חודר בחלונות, דלפק המטבח פתוח ומעליו עבודת אומנות מברזל של אוהד מרומי, הומאז' לחדרי האוכל הקיבוציים. בקומת הוולנס ייפתח בר בריכה, בדגש של בריאות וטבע הנקשר גם למוטיב ה-Relax, הכולל ספא, חדרי טיפולים, בריכה חיצונית, ג'קוזי וסטודיו כושר מבית 'בוּסט'. Meet מאופיין בארבעה חדרי ישיבות מהודרים ומאובזרים לפגישות, ימי עיון, צוותי עבודה וכדומה ו־ Work נוגע לחלל עבודה משותף סטייל נוודים דיגיטליים. Stay מתייחס לחדרי המלון, שהם בעיצוב זהה למעט הגודל והגוונים ובחלקם מטבחון לשהות ארוכה ו-Celebrate לאולם מופעים שמארח מדי ערב מופע מוזיקלי, הרצאה וכדומה, הפתוחים לאורחים ולחברים. הרוח המקומית הוטמעה באמצעות העיצוב, שמסריו העולים ממנו מגדירים
את החוויה ומעניקים משמעות עמוקה. על הפרויקט הופקד לזארו רוזה ויולן, מעצב-על בין-לאומי מברצלונה, נועז, אומנותי, מתוחכם וחובב טקסטורות. משימת עיצוב עבורו מתחברת ללוקיישן ולסיפור המיוחד שלו, על מרכיביו ופרטיו, ומכאן הוא עמל על יצירת סיפור המסגרת באמצעות חלקי פאזל המתחברים לשלם. "הדבר שהיה החשוב ביותר עבורנו הוא יצירת מסע מסביב למלון, מהכניסה עד למפגש האחרון שיהיה לאורח. אנו לעולם לא עוזבים אזור ללא תהליך חשיבה. מהרגע שאתה מגיע עם מכונית משהו כבר קורה ב-The George. אני רוצה שתרצה לפתוח עוד דלת ותראה מה יימצא מאחוריה. אנחנו לא מבזבזים את כל הזיקוקים שלנו על הכניסה, על הלובי או על המסעדה. כל החוויה היא מסע שלם".
צילום: עמית גירון
חללי עבודה, בכל אלמנט הושקעה מחשבה / צילום: עמית גירון
כמי שגדל באזור ים תיכוני, היה לו קל לחבר אלמנטים שכאלה בקונטקסט הישראלי, דוגמת המשרביות ב'הפרדס'. מצד אחד מדובר בעיצוב מהודר ועם זאת בעל אווירה צעירה, קלילה, שלא לומר מאופקת. ויולן הביא את הפן המקסימליסטי שבו וניכר שהעיצוב
אינטנסיבי. כל פינה בחלל נגועה, אולי תחת השפעת 'אימת החלל הריק', והשילוב של
הגוונים, הסגנונות והטקסטורות אינו זועק 'הסתכלו עליי', אלא עובד בזרימה נעימה לעין. הוא מאמין שכדי למקסם את העבודה חשוב להשתלב בקהילה לפרק זמן, כדי לייצר אינטראקציה וללמוד ממנה. כך הצליח להפיח חיים תל אביביים לחלוטין במתחמים הציבוריים במלון ולשזור אלמנטים עיצוביים בין ובתוך שבעת ערוצי התוכן החווייתיים.
דוגמה לכך היא גרם המדרגות, המעפיל מהקבלה אל 'הלופט', ובקיר המלווה לכל גובהו עבודה של ויולן, שקודם להיותו מעצב היה צייר ואייר על אריחי קרמיקה יצירה בגובה 17 מטר בהשראתו של אליעזר הלבני, אומן ישראלי לא מוכר מרמת יוחנן. אומנות היא אבן דרך בעיצוב המלון, המכיל לא פחות מאלף יצירות של אומנים ישראליים צעירים וותיקים, קלאסיים ועד אומנות רחוב, עבודות שחלקן נוצרו במיוחד עבור המלון ומוסיפות ממד נוסף לעיצוב והן משתלבות בחדרים, בחללים הציבוריים ואפילו במסדרונות. בולט גם השימוש בחומרים טבעיים שיש ביניהם סינרגיה מתמדת וחזרתיות של אלמנטים. כך למשל שולבו אריחי קרמיקה שכמו יצאו מהסבנטיז בלובי, בקומת הוולנס, בחדרי הרחצה ועוד. עץ הוא חומר גלם דומיננטי נוסף ואחד המופעים מדמה רפרפות של פעם, ומכסה קירות במסדרונות, בחדרים ובארונות. גם לזכוכית יש תפקיד חשוב והיא ממלאת מסגרות בטקסטורה חלבית.
מסעדת 'הלופט', תקרה גבוהה וגוונים רכים / צילום: עמית גירון
דרמה טובה
בלתי אפשרי לסקור כל פינה במלון וכדי לא לחטוא למקור נספר שכאמור אין פינה שאינה נגועה ועשויה. הקירות הגבוהים בחלל הקבלה, למשל, מכוסים עד התקרה במעין כוורת המערסלת יצירות אומנות, ספרים, כדים וחפצי נוי. במסעדת 'הפרדס' פרסו על התקרה מעין שטיח אתני והתחושה היא שהעיצוב הוא 360 מעלות. חלל העבודה המשותף כולל פינות ישיבה מופרדות בספריות, שבהן מגוון פריטי נוי וניכר שבכל אלמנט הושקעה מחשבה ועבודה. החדרים הם לרוב גולת הכותרת של בתי מלון, וב-The George התחושה היא שקיבלו את אותה מנת תשומת לב כמו החללים המשותפים שנועדו לשימוש שוטף של מועדון החברים. בסיס העיצוב בחדרים זהה, השוני נובע מהמיקום, הגודל והגוונים, אך הריהוט זהה: רפרפות העץ, אריחי הקרמיקה בחדרי הרחצה, שפה אחידה שחוזרת על עצמה בדיאלקט משתנה. תפיסת האירוח ב-The George מתייחסת גם לשהייה לטווח ארוך ולכן המטבחונים במקבץ מהחדרים. האורחים מוזמנים מן הסתם להשתמש בכלל המתקנים והאירוח כולל גם ארוחת בוקר. עבור החברים השימוש במתקני המלון פתוח אף הוא אך אינו כולל לינה והסעדה. את הקונספט החדשני, כך טוענים היזמים, לא תמצאו בעולם, הוא נולד בתל אביב עבור תל אביב כתפיסה שמציירת אלטרנטיבה לקהילה, ויש כוונה להפיץ את הרעיון מעבר לים. מועדון החברים הוא אבן יסוד במקום ותורם להתרחשות תמידית במלון, וחלקם פוקד את המקום תדירות לפגישות, עבודה, אימונים ופנאי, לכן בעיצוב יש התייחסות יתרה לאזורי פעילות יום-יומית אינטנסיבית.
סוויטת המלון, שפה אחידה שחוזרת על עצמה / צילום: עמית גירון
"כשאנחנו יוצרים פרויקט, הדבר הראשון שאנו חושבים עליו הוא החוויה. יש את האלמנטים של העיצוב והטקסטורות ואנחנו מדברים על מה שאנחנו רוצים שהלקוח ירגיש בכל חלל - אפילו עד לרמת הצלילים שמשמיעים החומרים כשדורכים עליהם", אומר ויולן ומוסיף שיש במלון דואליות חיונית של התחושה המקומית והגלובלית, והשאיפה הייתה ליצור "משהו שהמקומיים יהיו גאים בו וירצו להביא אליו מבקרים". ומצד שני התיירים חשים את הוויית תל אביב, אך צריך גם להציע משהו אקזוטי למקומיים. החזון האדריכלי שלו נשען על השילוש הקדוש המגדיר את שיטתו: שיבושי, היסטורי ומבדר, ולתפיסתו שלושת האלמנטים הם חלק מהמלון. "העיצוב של The George, סידור הרהיטים, התאורה, החלל, הטקסטורות - הכול מותאם אישית. יצרנו יקום עצמאי. The George הוא קצת דרמה - בדרך הטובה ביותר".