שיתוף
טרמינל עיצוב בת-ים / צילום: נגה משל

טרמינל עיצוב בת-ים / צילום: נגה משל

צבע אור וכוונות טובות
במה שהיה פעם מחסן לפחי אשפה בעיר בת-ים, הוקם מתחם מיוחד במינו שמשלב עיצוב ישראלי, שיקום תעסוקתי, אומנות ותוכניות פורצות דרך לאומנים ומעצבים צעירים • מקום שבו דמיון, עשייה וחמלה נפגשים כדי לשבור סטיגמות, לקדם תקווה ולחבר בין אנשים מכל רקע

נגה משל

03.12.2024

בימים כאלה כשמצב הרוח מתקשה להתרומם, ביקור ב'טרמינל עיצוב בת-ים' מעיר קצת את מטרונום הנפש והתקווה. הכניסה שטופת האור למתחם, המעברים המסקרנים שמתחבאות ביניהם עבודות אומנות ועיצוב, גינות פנים ירוקות, סטודיואים וחללי עבודה - לוחצים על המתג הנכון. כיסאות הכתר בכל צבעי הקשת שנערמו בפינת החלל המרכזי רק הוסיפו לתחושת הגילוי, אם כי (ספוילר) לא ניתן לרכוש כאלה. "זה רק אצלנו", צחקה אניה שני, מנכ"לית הטרמינל, כשלא התאפקתי ושאלתי מאיפה משיגים אחד. בתשובתה היא אותתה לזכות הקיום של הטרמינל, שהוקם על ידי עמותת 'לצאת מהקופסא', נתמך על ידי עיריית בת-ים, קרנות הביטוח הלאומי, משרד הבריאות וגם חברות עסקיות, שביניהן גם טמבור ש'שפכה' צבע על הכיסאות. "המתחם הוא מקפצה אישית, חברתית ותעסוקתית תוך כדי קידום עיצוב ישראלי", מנסחת שני את האני מאמין שמניע את המקום. יש כאן שילוב בין פעילות עיצוב שהלב שלה הוא חממת המעצבים - תוכנית הכשרה שנתית למעצבים עצמאיים; מפעל תעסוקה שיקומי למתמודדי נפש ('הלב הכתום') חצר כיפית שבה עגלת קפה, משתלה וסדנת בטון (שעומדים לפני שדרוג) - גם הם מקור לתעסוקה משקמת; כיתות וחללים לישיבות ומפגשים; סטודיואים של מעצבים; ומפעלים חברתיים (תכשיטים ונגרות) שחברו לטרמינל ומשלבים בכוח העבודה מתמודדי נפש בתעסוקת מעבר (לפני השתלבותם בשוק העבודה.) מלבד המבנה שמשרה בהירות ואופטימיות, אלה הם כוחות הדמיון, העשייה המתכללת של הגורמים המקצועיים והרוח הניהולית המאפשרת - שניכרים בכל פינה. דוגמאות קטנות הן למשל ייחורי הפוטוסים המתוחזקים היטב ומכניסי החיים בכיורי השירותים, הדאגה הבוטיקית לצמחיית הפנים המשתוללת בחיות מעוררת התפעלות, מתן האור הירוק לרעיון של גלריה חברתית במקום חנות עיצוב וחשיבה מחוץ לקופסה.

אניה שני, מנכ''לית טרמינל עיצוב בת-ים / צילום: ניר סלקמן

אניה שני, מנכ''לית טרמינל עיצוב בת-ים / צילום: ניר סלקמן

מי העלה על הדעת, למשל, שאולפן הקלטות יכול להיות מפעל שיקומי? אבל הטרמינל הוא גם הבית של 'הקוקפיט', בית פודקאסטים חברתי שנוסד לא מזמן, שם מוקלט בין היתר ההסכת 'שיחות נפש', שבו משוחח העובד הסוציאלי המלווה את הטרמינל עם מתמודדים. לדברי שני כך בעצם נעשית פעולה כפולה, מצד אחד השיחה עצמה היא תרפויטית במהותה, אך גם ההוצאה החוצה של תוכן כזה לציבור הרחב מנרמלת ונותנת מקום בעולם למציאות של מתמודדי נפש. ב'קוקפיט' כבר צמחו מתמודדים שהתמקצעו והשתלבו בשוק העבודה ונעשים בו חיבורים מעניינים. האולפן נותן שירותי הקלטה ועריכה מקצועיים לחברות ולאנשים פרטיים במחירים נוחים, ומקיים בדרך זו גם את הצלע העסקית של המחלקה, שהיא חשובה לא פחות משתי הצלעות האחרות: העיצובית והחברתית. בניגוד לנהוג במפעלים מוגנים אחרים, כאן התעסוקה היא משתנה, וזה יתרון משמעותי נוסף שנובע מהחיבור בין עיצוב לבין מפעל שיקומי. שבוע אחד יארזו כאן חמסות ממתכת, שבוע אחר יארזו פאזלים או ירכיבו מכלי שעם בעיצובו של מעצב מהחממה ופעמים אחרות הם ייצרו צרכים אחרים של המעצבים במקום ושל פרויקטים בשיתוף בוגרים. מעבר לכך יש עבודה פרטנית בין מעצב ומתמודד, כך למשל בשיתוף הפעולה העתידי 'קמע' ייעשה חיבור בין בני מחזור מעצבי החממה לבין המפעלים השיקומיים, בין היתר כדי לשבור סטיגמות. לאחר עבודת הכנה כל מעצב יצוות למתמודד וביחד הם יעבדו על קמע שמייצג אותם. התהליך ייחתם בתערוכה קבוצתית. 

עבודה של שלי ארוטשס, 'פסלי שמחה' / צילום: נגה משל

עבודה של שלי ארוטשס, 'פסלי שמחה' / צילום: נגה משל

סיכות דש מפורצלן בעיצוב רז ישראל ושיר הררי מסטודיו zing / צילום: נגה משל

סיכות דש מפורצלן בעיצוב רז ישראל ושיר הררי מסטודיו zing / צילום: נגה משל

בתור לקפה כולם נפגשים

בכניסה למתחם, ששימש לפני כן כמחסן לפחי אשפה של העירייה, ניצבת קובייה לבנה המשמשת גלריה חברתית. האוצרת אילנה לרנר כרמלי מספרת שהתערוכות, שסגורות שנה קדימה, מקדמות עבודות אומנות ועיצוב של מעצבים צעירים ותערוכות הקשורות להלכי רוח בחברה הישראלית, תוך דגש על נושאים כמו שוויון ופלורליזם. התערוכה הנוכחית 'שמש' (עד 7 בדצמבר), מוסיפה אופטימיות וצבע למכלול והיא נאצרה לזכרו של עילי ברעם שנרצח בנובה ובשיתוף עם העמותה שהוקמה על שמו 'הצבעים של עילי.' ב-15 בדצמבר תיפתח בגלריה תערוכה חדשה: 'שמישהו ירגיע את הזמן הזה,' שמשלימה ספר שהוציאו לאור קרן עמרם ויעל אורנן גרמי מההוצאה העצמית 'נוצה.' השתיים נוכחו לדעת שרבים בתקופה זו מוצאים הקלה ומעט נחמה בשירה ופנו למשוררים, מאיירים ומעצבים מוכרים ואחרים לפרויקט משותף. כל טקסט שנבחר אויר ועוצב על ידי אחד מהיוצרים, והפרויקט (ללא כוונות רווח ובהתנדבות מלאה של כל משתתפיו) אוגד לספר שמומן בגיוס המונים. התערוכה תוצג בטרמינל עד 31 בינואר.

צילום: באדיבות טרמינל עיצוב בת-ים

צילום: באדיבות טרמינל עיצוב בת-ים

בשוטטות אקראית תפגשו גם כמה ממעצבי תוכנית החממה הנוכחית ששוכרים פה סטודיו ועובדים, ואם לא אותם אז תוכלו ליהנות מעבודות שונות שיצרו, המוצגות במעברים. כאלה למשל הם פסלי השמחה של שלי ארוטשס, כדי הקרמיקה-נייר של רז ישראל ושיר הררי והדפסי הצמחים העדינים של חן אשכנזי - כולם חברי החממה הנוכחית. התוכנית מיועדת ליוצרים ומעצבים בוגרים וצעירים ומשלבת מנטורינג, מפגשים מעשירים, תמיכה וליווי לאורך שנה. אפשר לומר שזהו חלומו של כל אומן ומעצב שמעוניין להתפתח אומנותית (מתוך כ-400 פניות מתקבלים מדי שנה כ-20), אבל גם ללמוד איך לבנות עסק ולהתפרנס מהאומנות שלו (קול קורא לחממה הבאה יוצא ב-15 בינואר ותערוכה של משתתפי החממה הנוכחית תוצג ב-2 בפברואר). בנוסף, מתקיימת בטרמינל גם תוכנית 'נביעה' לאומנים ומעצבים פוסט-טראומטיים שנולדה לפני המלחמה (במקור הייתה אמורה להיפתח ב-8 באוקטובר 2023) וכעת רץ המחזור השני שלה. בחללים מתקיימים גם אירועים, סדנאות ומופעי מוזיקה פתוחים לקהל.

תערוכת שמש בגלריה החברתית / צילום: נגה משל

תערוכת שמש בגלריה החברתית / צילום: נגה משל

עבודה של שרון מס, 'ברווז האהבה', שהוצגה בתערוכת 'שמש' בגלריה החברתית / צילום: באדיבות טרמינל עיצוב בת-ים

עבודה של שרון מס, 'ברווז האהבה', שהוצגה בתערוכת 'שמש' בגלריה החברתית / צילום: באדיבות טרמינל עיצוב בת-ים

ביקור במקום הוא בילוי (פתוח בימי חול בין 9:00 ל-16:00 ובימי שישי בין 08:00 ל-13:00). "כביכול יישמע שאין חיבור בין מפעלי שיקום לאירועים לסיורים ולקפה - זה מודל שלא קיים בארץ ובעולם ואנחנו עובדות על סינרגיה בין המחלקות השונות," מסבירה שני ואומרת שבסוף בתור לקפה כולם נפגשים: "מעצב, מתמודד ואורח". בפועל לא צריך הרבה יותר מצבע, אור, צמחים, כוס קפה וכוונות טובות כדי להזיז את מד הנפש מעלה, כי בסופו של יום ובטח בשנה האחרונה, כולנו הרי מתמודדים וזקוקים לדחיפה קטנה.

עוד כתבות

מיזם הצלת המזון הראשון והגדול בישראל / צילום: יח''צ שופרסל

מקודם

"החזון שלנו: לצמצם השפעה הסביבתית ולתרום לביטחון תזונתי"
פרויקט NEO הבית בקאנטרי, בית שמש / הדמיה: Evolve Media

מקודם

"לא האמינו שנצליח": פינוי בינוי רחב היקף בבית שמש יצא לדרך
יובל גמליאל
צילום: תמר מצפי
בין תרבות "סמוֹך" למדיניות "יהיה בסדר": ההיסטוריה הקלוקלת של התשתיות בישראל
יונתן שם־אור
פרופ' שלי לוי־צדק / צילום: צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב
6 חידושים ישראליים שיהפכו את העולם למקום טוב יותר
גלעד פדבה

© כל הזכויות שמורות לגלובס