מס שבח, מס רכישה

לאחרונה פסק בית המשפט העליון, כי במכירת דירת מגורים שתמורתה הושפעה מזכויות בנייה נוספות, לא תחול הנחה נוספת על החלק החייב במס. דווקא מפסיקה זו ניתן להסיק מהם המקרים בהם כן תחול ההנחה

לפסיקה לא תהא השלכה במקרה שיימכרו בעתיד דירות עם זכויות בנייה שנרכשו בתקופה הקובעת לפי סעיף 48א(ד1). בהתאם לסעיף, במקרה זה יקבל המוכר זיכוי כאמור. מאחר ותחולתה של הקלה זו אינה מוגבלת בהיעדר שיעור מס מופחת או פטור ממס במכירה, הרי שבמכירה עתידית של דירה שתמורתה הושפעה מקיומן של זכויות בנייה לא תהא מניעה לעשות שימוש בפטור לפי סעיף 49ז וגם מתן זיכוי במס

התופעה של פיצול ואיחוד דירות מגורים מעוררת את השאלה האם ניתן יהיה למכור את הדירות וליהנות מפטור במס שבח למכירת דירת מגורים. המבחן, כפי שנקבע בפסיקה, הוא הייעוד הפיזי בפועל במועד המכירה

לאחרונה רווחת תופעה בה עקב הטלת מגבלות בניה (לדוגמה עקב שימור) קובעת הועדה המקומית הסדר לפיו עובר הבעלים עם זכויות הבנייה שלו לקרקע של אחר. לטענתנו, הנתמכת גם בפסיקה החדשה בעניין שמשון זליג, השלכות המס של מעבר כאמור מצומצמות ביותר

על פי עמדת מנהל מס שבח, דירה שנמצא כי שימשה להשכרה ולאחר מכן נמכרה, לא רק שיש לנכות משווי הרכישה פחת שניתן היה לנכות, אלא אין להתיר בחישוב השבח ניכויים כגון מס רכישה, שכ"ט עורך דין ברכישה, תווך וכיו"ב

כוונת הצדדים הסובייקטיבית גוברת על פרשנות אובייקטיבית של החוזה, ויש בה כדי לשלול טענת מלאכותיות. על יסוד עקרון זה הוכרה תקפותה של עסקת רכישה מפוצלת בין קרקע ושירותי בנייה, וזאת אף ביחס לרכישת חלק מהזכויות ע"י בעל מניות בחברה הקבלנית

כאשר קבוצת רוכשים מתארגנת לרכישת קרקע ולבניית דירות עליה נשאלת השאלה: מה מעמד הגורם המארגן? האם נראה בו כמי שרכש זכויות בקרקע מהבעלים ועל כן יחויב במס רכישה, או שמא נראה בו מתווך-מארגן גרידא שאינו חייב במס רכישה? ההכרעה בשאלה תיעשה על פי מידת השליטה וההשפעה שיש למארגן בניהול הפרויקט

ועדת הערר דחתה את טענות העוררת, לפיהן מתנה שנתנה לה אמה, בדמות חלק בדירת מגורים, בוטלה עוד בחיי האם. הוועדה קבעה, כי העוררת לא הצליחה להוכיח את ביטול המתנה, ונראה שטענה זו נטענה בדיעבד במטרה ליהנות מפטור ממס השבח על דירת ירושה

לדברי ביהמ"ש, אין להשלים עם התנהגות המנוגדת בתכלית לחובתו של עו"ד בעסקת מקרקעין

אחת השאלות המעניינות האם תיקון שומות מיסוי מקרקעין יכול להיעשות גם לאחר חלוף 4 השנים המנויות בסעיף 85 לחוק. בנושא קיימת פסיקה סותרת, הנותנת משקל שונה לאינטרסים של יציבות מחד גיסא ומס אמת מאידך גיסא

בפסק דין תקדימי קובע ביהמ"ש העליון, כי המועד הקובע לבחינת הפעלת סמכויות רשויות המס הינו המועד בו יצאה ההחלטה מחזקת רשויות המס ונשלחה לנישום ולא המועד בו התקבלה ההחלטה. לפסק הדין חשיבות רבה לביצוע הזכויות הדיוניות של הנישומים

ברשימה זו נעסוק בשאלה אם קיימת חובה על הרוכש לנכות מס במקור מהתשלומים המשולמים למוכר בעת מכירת מקרקעין

גם לאחר פסק הדין של ביהמ"ש העליון בעניין נכסי ר.א.ר.ד, שאלת סיווגן של זכויות הבנייה כזכות במקרקעין איננה חד משמעית. המאמר מציע מספר דרכים להתמודד עם פסק הדין ולהגיע לתוצאה טובה יותר במקרים אחרים, אף בהסתמך על המופיע בפסק הדין עצמו

ועדת הערר אישרה את עמדת מנהל מיסוי מקרקעין, לפיה אין להשיב את מס הרכישה ששילם החוכר (בגין תקופת החכירה בפועל) במקרה בו הוא החליט שלא לממש את האופציה להארכת תקופת החכירה. הוועדה מבחינה בין אי מימוש לבין ביטול אמיתי של האופציה

לאחרונה שבה ואישרה ועדת הער, כי במקרה בו נרכש חלק מדירת מגורים יחושב מס הרכישה על-ידי חישוב המס על הדירה כולה, כאילו נרכשה בשלמותה, ורק לאחר מכן יוכפל המס בשיעור הדירה הנרכש. זאת, להבדיל מחישוב המס על שווי חלק הדירה הנרכש בלבד