מס שבח, מס רכישה

בעקבות השומות לתכנוני מס "שבח את בר"

סעיף 107 בחוק מס שבח קובע סמכות למנהל להאריך כל מועד שנקבע בחוק. נוסחו הקודם של הסעיף, שהיה בתוקף עד לתאריך 28.2.97, קבע מפורשות כי אין למנהל סמכות להאריך מועד להגשת ערר או ערעור. איסור זה הושמט כאשר תוקן סעיף 107 במסגרת תיקון 34 לחוק

הוצאות השבחה שהן הוצאות לבנייה ו/או להשבחת דירת המגורים עצמה לא צריכות להיות מותרות כלל בניכוי, כיוון שמיוחסות לדירה הפטורה. מאידך, הוצאות למתכננים, אדריכלים, עורכי-דין וכו', להשגת אחוזי בנייה נוספים, צריכות להיות מותרות במלואן, כיוון שיש לייחסן במלואן לזכות האחרת במקרקעין, שאינה דירת מגורים. *את תשלום היטל השבחה בגין זכויות בנייה נוספות שלא נוצלו, יש לייחס אך ורק לזכות האחרת במקרקעין החייבת במס, ובכך להתיר את הניכוי במלואו.

בין מומחים רווחת דעה, לפיה רפרצלציה בהסכמה חייבת במס שבח מקרקעין. לדעתנו, אין המצב החוקי תומך בדעה זו

בפסקי הדין של השופט אמנון הומינר, ניכרת התחשבות בזכויות הנישומים *הנטייה לאמץ את המחיר המוסכם ולסטות ממחיר השוק הולכת וכובשת את הבמה המיסויית במשרדי מס שבח, הנהלת מס שבח, ובמיוחד בוועדות הערר

עמדתם הקשוחה והבלתי מתפשרת של הממונים על מיסוי המקרקעין בנציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין היא, כי אחד העקרונות היסודיים בהטלת מס שבח הינו העיקרון של "רציפות המס"

השפעת התיקונים על הפטור לדירת מגורים והיבטים נוספים

תיקון סעיף 49ז לחוק מס שבח מקרקעין, שנקבע בתיקון 36, ותאריך תחילת תוקפו ב-1.1.98, הגביל את כפל הפטור עד לסך של 1.2 מיליון שקל

חוק ההוצל"פ גבר על חוק מס שבח: כונס נכסי חייב, תושב חו"ל, זכאי להיכנס לנעלי החייב ולחתום בשמו על בקשה לפטור ממס שבח על מכירת דירתו

בעקבות תיקון מס' 40 בחוק מס שבח מקרקעין, מ-27/11/97, בו הוארכה תקופת החכירה המינימלית שתחייב את המחכיר במס שבח - מ-10 שנים לתקופה מעל 25 שנה - עולה השאלה האם ניתן לקבל החזרי מס רכישה, על ידי ביטול חכירות לתקופה שמעל 10 שנים?

שינוי דפוסי עיסקאות המקרקעין בחכירות על פי תיקון 40 לחוק מס שבח מקרקעין, שתוקפו מ-25.11.97, שינה גם את כללי המשחק בתחום מיסוי זה. על פי תיקון 40, חכירה תחוייב במס שבח רק אם אורכה 25 שנים או יותר. התוצאה היא, כי אין עוד חובת תשלום מס רכישה על חכירת מקרקעין לתקופה הקצרה מ-25 שנים

10+ 10+ 5 שנים על תנאי (א)

סעיף 49ז בנוסחו החדש, קובע כי הפטור המקסימלי לא יעלה על תקרה העומדת כיום על סך 1,200,000 ש"ח ובכל מקרה יינתן פטור בגובה שווי הדירה (ללא זכויות לבנייה נוספת), גם אם הוא עולה על התקרה הנ"ל

בפרשת קו-אופ (3), נפסק כי תשלום דמי היוון מהווה הוצאה המשביחה את הנכס, ולכן זו הוצאה מוכרת

עמ"ש ויויאן קינן: תשלום דמי חכירה מהוונים למינהל במסגרת האופציה הנתונה לחוכר, או היוון תשלומי חכירה עתידיים, לעומת זאת, לא ייחשבו כרכישת זכות במקרקעין החייבת במס רכישה

סעיף 49ב(2) לחוק מס שבח מקנה פטור ממס על מכירת "דירת מגורים יחידה" גם אם לא חלפו 4 שנים מיום שהמוכר מכר דירה קודמת