מס שבח, מס רכישה

ההפרדה בין שני הנכסים - הדירה וזכויות הבנייה - קשה ליישום, והחתירה למהות הכלכלית האמיתית של חוזה המכר איננה טריוויאלית

לאור זאת ששלטונות המס השתמשו במושג מהמעמד האישי לנושא מיסים, ניתן להמשיך ולהשתמש במושג זה ויש מקום לפצל את השבח שנצמח בין בני הזוג, במיוחד כשאין הוראה אוסרת בחוק ובפקודת מס הכנסה

שיטת קביעת שווי הדירה לצורך הפטור שונה מפסיקת בית המשפט העליון, ויש מקום לחפש את האיזון

אין הגיון תכליתי למנות את תקופת ההחזקה מיום קבלת הנכס לידי המוסד, אך את תקופת השימוש במישרין רק מיום קבלת האישור

ראוי לאפשר זכות לפריסת השבח הריאלי לתקופה הנגזרת מיום רכישת הנכס הנמכר, ולא מיום הגעתו לידי המוכר

ביהמ"ש מבחין בין הקצאת זכויות בנייה על-ידי הרשות, הפטורה ממס, לבין מכירה של זכויות בנייה, החייבת במס, לאור האלמנטים המסחריים הקיימים במכירת זכויות בנייה והנעדרים מהקצאת זכויות בנייה על-ידי הרשות

בין שקם לשופרסל - המדינה צפויה להחזיר עשרות מיליוני שקלים

ביהמ"ש העליון: הואיל וכוונת המחוקק בסעיף 62(ב) היתה להיטיב עם הידועים בציבור, הרי שעלינו להעדיף את הפרשנות לפיה בני זוג כוללים גם ידועים בציבור

ובלבד שההסכם בין השותפים אינו חורג ממגבלת הזמן שהציב חוק המקרקעין, ובלבד שמאחוריו עומד רציונל כלכלי סביר המקבל גיבוי עובדתי מן השטח

לדעת השופט יעקב טירקל, בדעת מיעוט, אין מקום לראות במוכר דירת המגורים כאילו התקשר במכר במקרה בו כל כוונתו היה להתקשר במכר חלקי, כי פרשנות כזו פוגעת בחופש החוזים ומביאה לפער בין שווי המכירה שנקבע למוכר לבין שווי הרכישה שנקבע לרוכש

פסק הדין ניתן בערעור שהגיש מנהל מס שבח מקרקעין על החלטת ועדת הערר, שקבעה, כי מס הרכישה שיחול על ידועה בציבור הוא שליש ממס הרכישה הרגיל

לשון החוק ביחס לעקרון התא המשפחתי ברורה וחד משמעית וגם תכלית החוק מורה לתת עדיפות לעקרון התא המשפחתי, שכן כוונת המחוקק היתה למנוע תכנון מס

מומלץ לבצע תיקון חקיקה אשר יקבע, כי מכירת מקרקעין שהתחייבה במס מכירה לאחר תאריך ה-7.11.01, לא תחויב עוד במס זה בעתיד, ללא תלות ביום רכישתם

דירה המשמשת להשכרות קצרות איננה דירת מגורים ומעמדה הינו כשל חדר בבית מלון, שאינו זכאי להקלה במס רכישה

פרשנות שלטונות המס לוקה בסתירה פנימית, משום שאם הבנייה הסתיימה עובר למכירה, הרי נמכרים "בניין" או "דירת מגורים", ולא קרקע