מס שבח, מס רכישה

ראוי לקיים בחינה מחודשת של החזקות בחוק מיסוי מקרקעין בדבר היות התא המשפחתי "מוכר" אחד, לטובת יישום עקרונות של שוויון פיסקלי, מס אמת, ניטרליות של דיני המס, צדק וסבירות

לעניין ההגדרה של המונח "בעיה משפטית", יש לשאוף למבחן פשוט וחד משמעי, ככל האפשר. יש לפרשו באופן שלא יגביל את זכות הערעור יתר על המידה

נישום המציג בפני המנהל הסכם שאינו נחזה להיות פגום, יש להתייחס לתמורה המופיעה בו כתמורה אמיתית לכאורה, ונטל ההוכחה עובר לידי מנהל מס שבח - להוכיח את שווי השוק של המקרקעין

בכל מקום שכתוב "דירה", בין נרכשת ובין מוחזקת, יש לפרש בהתאם להגדרה המיוחדת של מס רכישה, הדורשת שימוש בפועל למגורים

מי שחויב בתשלום מס עיזבון מחויב במס שבח גבוה יותר ממי שהופטר ממנו בעקבות ביטול מס העיזבון

ביהמ"ש העליון קבע, כי הוצאות הריבית הריאלית בגין רכישת המגרש והבנייה עליו מותרות בניכוי בחישוב מס שבח מקרקעין - הריבית בגין הרכישה ע"י הוספתה "לשווי הרכישה"; הריבית בגין הבנייה ע"י הוספתה ל"הוצאות ההשבחה"

על פי כוונת שלטונות המס, יינתן רק פטור אחד ל"תא משפחתי" אחד, זאת בעוד שלפי המצב כיום, על פי חקיקת הרפורמה ולפי מסלולי הפטור הרגילים, אין מגבלות של מספר פטורים לתא משפחתי אחד

בשלב זה לא ברור עדיין אם ניתן להקיש מהחלטת בית המשפט העליון בעניין מ.ל גם לעניין עלויות נוספות, שאינן נופלות (לכאורה) בגדר המונח השבחה

מכיוון שלא ניתן לראות בבני זוג חד מיניים כאילו הם "נשואים זה לזה", הרי שברורה כוונת המחוקק לתת את הפטור לידועים בציבור שהם דו מיניים בלבד

הפסיקה הקיימת מרחיבה את הזכות של בני הזוג להתמסות בנפרד על הכנסתם משבח מקרקעין

בית המשפט העליון ממליץ להימנע, ככל שניתן, מהטלת מס על רווחים מדומים

בית המשפט העליון פסק, כי התיקון בחקיקה משקף את המצב המשפטי הנכון והראוי בסוגייה, שיש בו כדי להטיל מס על השבח האמיתי ולהגשים הרמוניה עם דיני מיסוי רווחי הון. החלק המפתיע בפס"ד הוא, כי התיקון לא שינה את המצב המשפטי הנכון שקדם לו, אלא משקף אותו

הנושא המרכזי שבו דן הערעור בעליון היה האם הוצאות ריבית ריאלית עבור רכישת מגרש ובנייה עליו מותרות בניכוי בחישוב שבח המקרקעין, לעניין מס השבח

ועדת הערר סירבה לקבל את התוצאה, שמחמת קושי פרשני לקביעת יום ושווי הרכישה, נגיע למסקנה שהמקבל יהיה פטור מתשלום המס על השבח הגלום בנכס שקיבל במסגרת הגירושין

פסק הדין מחזק את הטענה, שאין להטיל מס רכישה על שוויים המהוון של דמי השימוש "הרגילים", אלא אך ורק על שוויים המהוון של המרכיבים האחרים

כשאדם עושה עיסקה בחלקה שרכש בשלבים, בכמה וכמה סוגיות מהותיות נקבעו בעבר הלכות, לפיהן רשאי הנישום לבחור בשיטת הייחוס הנוחה לו לצרכי חישוב המס, אלא אם נקבע בחוק במפורש אחרת